הטיפול הארומתרפי למחלת אבעבועות רוח 

הטיפול בשמנים אתריים יכול להפחית במידה רבה את אי הנוחות המלווה אבעבועות רוח ואת משך זמן המחלה . שמני ברגמוט ואקליפטוס נלחמים שניהם בחיידקים היו מקובלים מאוד בטיפול באבעבועות רוח לפני ששמן עץ התה החל להימכר באנגליה . כיום אני משתמש בשמן זה וממליץ עליו ,אם כי טוב להחליפו מדי פעם בשניים האחרים . אם הילד/ה מספיק גדול כדי שניתן יהיה לטפל בו בשמנים אתרים (מגיל4 לערך) תוכלו להשתמש בכל אחד מן השמנים הללו באמבטיה, כתרסיסים ובתמיסה שניתן למרוח על הפצעים ולהקטין את הגירוי. בטיפול בילדים קטנים קל יותר לטבול את כל גופם באמבטיית מים פושרים מדי כמה שעות ולטפוח עם שמן מדולל במים על כל אבעבועה . השתמשו ב2 טיפות של שמן עץ התה עם 2 טיפות של קמומיל להפחתת הגירוי, או נסו טיפה אחת מכל אחד מן השמנים : ברגמוט, אקליפטוס, קמומיל, לבנדר. עבור ילדים מבוגרים יותר תוכלו להכין תמיסה עם 5 טיפות מכל אחד מן השמנים : עץ התה, קמומיל,לבנדר ב50 מ"ל תכשיר הממיס (תמיסת כוהל) נערו היטב והוסיפו 50 מ"ל מי ורדים או מים מזוקקים וטפחו על האבעבועות על פי הצורך להפחתת הגירוי. אבעבועות שמטפלים בהן בדרך כזו נרפאות הרבה יותר מהר מאשר עם הטיפול הרגיל בקלמין הסותם את הנקבוביות ולמעשה מאט את הריפוי. מבוגרים שחלו באבעבועות רוח סובלים בדרך כלל מחום גבוה וכאבים עם הופעת האבעבועות . השתמשו ב3 טיפות של שמן עץ התה עם טיפה אחת מכל אחד מן השמנים : ברגמוט ,בבונג (קמומיל) ולבנדר בכל אמבטיה והכינו תמיסה לשיכוך הכאבים עם 6 טיפות של שמן עץ התה ו10 טיפות מכל אחד מן השמנים : ברגמוט, קמומיל,לבנדר ב50 מ"ל תמיסת כוהל ואותה כמות של מי ורדים או מים מזוקקים . נערו היטב לפני כל שימוש. מומלץ לעשות אמבטיה כל כמה שעות אם החולה חלש מדי . התמיסה לפצעים טובה במיוחד לשלבים המאוחרים יותר של המחלה, שכן היא מזרזת את הריפוי ומקטינה את החשש לצלקות . כל האמור במאמר דלעיל הינו בגדר המלצה ואינו תחליף לטיפול בידי ארומתרפיסט בכיר .